גרא גינזבורג
.
עָנָן נִשְׁעַן עַל גַּב הַהַר
נֵרוֹת דּוֹלְקִים
יוֹרֵד הַלַּיְלָה
כֹּל שֶׁהָיָה – הָיָה נָכוֹן
אֲפִילּוּ אִם אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה
איריס קובליו, אקוורל, 2001
עדין ויפה כמו אקוורל
הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:
אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. ( לצאת מהמערכת / לשנות )
אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. ( לצאת מהמערכת / לשנות )
אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. ( לצאת מהמערכת / לשנות )
מתחבר ל-%s
אני רוצה לקבל אימייל כשיש תגובות חדשות על הפוסט הזה.
אני רוצה לקבל אימייל כשיש פוסטים חדשים בבלוג הזה.
Δ
הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.
כתובת אימייל:
Follow
װ17 במאי, 2013 at 6:38 pm
עדין ויפה כמו אקוורל