ריח

הוא גר ברחוב יאנוש קורצ׳אק מספר 8. פרטים נוספים עליו אינם ידועים לי ואני לא ממש מעוניין בידיעתם. פרטים רבים מדי מעמיסים על המערכות שלי וסיפורי הצלחה בחיים גורמים לי לבחילה ממש. אבל הוא נכנס עם ריח חזק של שמפו אפרסק לימונים, הוא תמיד מתקלח לפני יציאה לשדה ואפילו מאחר מעט לצאת למונית שממתינה לו כבר כמה דקות כי אני מאוד משתדל ומחשב את הזמן בדייקנות ומגיע תמיד כמה דקות לפני המועד. סע כאן שמאלה הוא אומר ותחסוך את הרמזור הארוך ההוא שם ואני לא מתווכח רק אומר שוויז שלי מראה אחרת, בכלל לביטחון שלו יש ריח שאני לא אוהב ואני שותק, רק הבעיה היא שהריח הרענן של המקלחת שלו מתחלף פתאום בריחם של גרביים שמתגבר ומשמיד לחלוטין את הלימון ואת האפרסק, עומד בינינו בחלל הצר והסגור ואני פותח מעט את החלון כדי לא להעליב ובתנועת יד קלילה מוסיף ריבוע קטן למזגן. הוא מתקשר למישהו שנשמע כמו חבר המרצה הבכיר ומספר לו בין היתר שבנו קיבל מצטיין דיקאן בסמסטר שעבר ושהסמסטר הזה עוד לא ידוע ועוד דברים מעורפלים שמובנים רק לבעלי סודות משותפים וממש לא איכפת לי, רק שהריח מהרגליים שלו נחלש פתאום ונכנע לריח ברור של רקבון נורא. בהתחלה חשבתי על סתם ריח פה של אוכלי הנבלות או שיניים רקובות אבל הגרביים נעלמו כאילו נכנעו לריח החדש הזה ואני מתכווץ במושב הנהג וחושבת שרק תסתיים כבר הנסיעה הזאת, כבר עמוק בלילה ונגיע בעוד שמונה עשרה דקות ואני חייב לשאת את הנסיעה הזאת ואת האדם עצמו מיאנוש קורצ׳אק 8, בית קרקע מוקף גדר לא חדירה לעין עם מרפסת עץ יפיפייה וגן ירוק מטופח. אני שואל את עצמי למה אנשי השכונות גרים ברחוב תמר או תפוח או סתם סמטת סיגלית וכל אלה שגרים בסמלי הציונות הדגולים או בשמות מפוצצים כמו טאגור, אופנהיימר, שדרות ציונות או פשוט בן צבי מפיצים את כל הריחות האלה, למה בשכונה שלי אין רחוב יאנוש קורצ׳אק ויש רק אגס ותפוח ותמר, בכלל לא מגיע לו את השם הזה כי הוא לא מכסה ולא אמור לכסות את הריח של הרקבון שנודף לי ממנו, כי בסך הכל הוא לא מחשיב אותי כבעל שיח כלשהו חוץ מרמזורים וחתימה על פתק נסיעה מוזמנת מהחברה. אני מתרכז במסלול ואורות הדרך, מתבונן בקו הפרדה בין הנתיבים, שומר על זרימה חלקה לידו, מתמכר לריצת המלבנים הלבנים לקראתי, מקים מחסום בטון בינינו ואנחנו מגיעים לבסוף. אני פותח את תא המטען ולא עוזר לו להוציא את המזוודה הכבדה שלו, אומר נסיעה טובה וחוזר לרכב, פותח לרווחה את החלונות, מוסיף מזגן ונוסע משם, בורח לאוויר הלילה בדרכי לתחנה וריח השתן שבסביבתה קל יותר הלילה, אולי בגלל ריח החורף המתקרב.